חפוש במאגרי מידע דיגיטלים
אני עדיין חושבת שהחיפוש במאגרים דיגיטלים והתמצאות במחשב טמונה ביכולת של הבן אדם להקשיב ולהתעמק בהסברים הניתנים לו ממומחים, להעיז, לתרגל ולהגיע למטרה עם הרבה שיקולי דעת של הבחנה, מיון וסינון בדרך, המאפשרים לבחור את הדברים הרלונטים.
בתי הקטנה שנולדה לתוך עידן המחשבים לימדה אותי את הכללים הכי חשובים.
כלל ראשון-לא לפחד מהמחשב, לנסות ולהעיז... ו כלל שני-הכל כתוב, צריך להתעמק בהוראות הכתובות, הם תמיד מובילות ליעדים שלך.
וכך... אחרי ששמעתי את ההדרכה על PROQUEST מפי הספרן וקראתי וחידדתי את הדברים דרך אתר הקורס "ממידע לידע במרחב דיגיטלי, הלכה למעשה", ידעתי שהשלב הבא הוא להגיע לביתי, למחשב האישי שלי ולנסות ולהתנסות עם המון סבלנות והתמדה. בחיפושיי מצאתי מחקרים מדעיים שקרבו אותי לנושא הפרוייקט שלי וחידדו לי תובנות חדשות לגבי מחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם, מחקרים שהעשירו את ידיעותי ואף לעיתים גרמו לי לשנות כיווני מחשבה אודות הנושא הנבחר לפרוייקט.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
היי מוניקה,
השבמחקאכן מאגרי מידע דיגיטליים פותחים בפנינו גישה לידע רחב, וכלי חיפוש מתקדמים מאפשרים לנו לבצע חיפוש ממוקד אחר הנושאים המעניינים אותנו. ברגע ששולטים באוריינות זו היא תעניק לנו כלים לחיפוש מקוון בסוגים רבים של פורטלים ומקורות מידע אחרים. ברצוני לציין את אכזבתי מכך שישנם פורטלים שאינם מאפשרים צפייה מקוונת במאמר המלא אלא רק בתקציר. חלקם אף לא מאפשר חיפוש מקוון ואף דורש תשלום עבור קבלת תוצאות חיפוש שמישהו אחר מבצע עבורך ושולח לך במייל. גוף כזה הוא מכון סאלד בירושלים (http://www.szold.org.il). שילמתי 30 שקל על מנת לקבל תקציר של מאמרים בנושא מסוים, ועל מנת לקבל גישה למאמרים עצמם נאלצתי לנסוע לירושלים, לשלם דמי כניסה לספריה ולצלם את הדרוש לי במחירים גבוהים. מאוד לא מקוון, נכון?
אני מבינה את הצורך במימון הפעילות או תשלום עבור זכויות יוצרים, אך בעידן בו רוב המידע ניתן ללא תמורה, ואתרי חדשות מתפרנסים מפרסום בלבד, זה מאכזב לשלם עבור מידע, שלא לדבר על החיפוש לבדו.
שבוע טוב,
מיכל מעוז.