מחשבות של סטודנטית ...
מעניין איך הכל מתחבר! לאחר שהתבקשנו לכתוב טיוטה להצעת המחקר, חשבתי לתומי "כולה טיוטה", את תתגברי. בהיותי אישה עובדת, אם במשרה מלאה, רעיה בכל מובן המילה וסטודנטית לתואר שני, מצאתי את עצמי בחופשת חנוכה עם זמן "קצת עודף" לשבת ולכתוב. ביום שהחלטתי להתחיל, ישבתי מול המחשב עם 10 מחקרים מדעיים, בערך 20 מאמרים נוספים, חלק מספרים וחלקם מקוונים ופשוט לא ידעתי מאיפה להתחיל.
החלטתי למקד את מחשבותיי ברישומים פשוטים, כמו פעם, בעט ובנייר. ערכתי תרשים זרימה בצורת משפך ישר לנושא העבודה ומושא המחקר. לאחר מכן הפכתי את התרשים לסיפור והקלדתי אותו. הסיפור עזר לי מאוד להמשיך.
הסיפור כלל מהו האירע האורייני, מי ישתתף באותו אירע, מה מעניין באירוע , מה מתאים לי ומה לא מתאים לי באותו אירוע ולבסוף מה אני רוצה לחקור, לשנות או אולי לשתף אחרים בבעיה שמטרידה אותי בתחום ההוראה שלי. איזו הקלה הייתה לי שהסברתי לעצמי מה אני בעצם רוצה לחקור. משום מה הדרך העקלקלה פתאום התיישרה והבנתי שאפשר במידת מה לחבר את כל הפזאל ביחד.
לדעתי קריאה מרובה בנושא הנחקר הוא הסוד הראשון. ככל שאתה קורא על הנושא ובודק ומתעניין במחקרים שנעשו בשנים האחרונות , אתה מבין שאתה לא סתם קורא חומר עיוני אלא אתה חוקר, חוקר אמיתי המשווה מחקרים שונים של אחרים ומנסה להגיע למסקנות שלך לגבי המחקר העתידי שלך.
ובכן, זמן הכתיבה הגיע ואתה שואל את עצמך כיצד למזג את כל הידע שרכשת בקריאה. משימה לא פשוטה אך אפשרית.
אין ספק שהתהליך הוא מאתגר ומענין.
לאחר כמה ימים הטיוטה נכתבה ונשלחה לפורום.
הפורום עוזר ותומך מאוד. אתה נעזר בחבריך, אתה קורא עבודות של אחרים, לומד דרכם והכי חשוב הן התגובות שאתה מקבל מחבריך הנאמנים שמנסים לתקן אותך, לייעץ לך ובסופו של דבר לעזור לך , אני מאמינה , מכל הלב.
ימים יגידו, אני מרגישה לעיתים במן רכבת הרים שאסור לרדת ולא כדאי לעצור אותה. בהצלחה לכולנו!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה